בשנים הראשונות לאחר העקירה מגוש קטיף, נסעתי בכל הארץ וסיפרתי את סיפור הגוש לכל מי שרק רצה לשמוע.
לפני כמה שנים הגעתי לאחד התיכונים, והרגשתי שאני מדברת על מושגים שאין להם שום מושג בהם.
עצרתי ושאלתי אותם: "תגידו, בני כמה הייתם?"
והם ענו לי: "היינו בני שבע, אנחנו לא זוכרים כלום."
הכאב על הזמן שעבר ועל כך שצריך להסביר הכל ממש מהתחלה, שבר אותי. במשך תקופה נמנעתי מלספר. בשנים האחרונות חזרתי להעביר שיחות, למרות שזה עדין קשה..
יחד עם הכאב העצום קיימת בי הרגשת זכות גדולה, זכות שאני חלק מהסיפור הכואב והמשמעותי הזה, וזכות שהייתי ממובילי הנוער בתקופה זו שבה גיליתי את העוצמה האדירה שטמונה בנוער. הרגשה שמחייבת להמשיך ולספר.
אני מגיעה לבני הנוער (ולא רק סביב כב' בשבט), כדי לנסות לחזק בהם את האמונה בכוח שלהם כנוער, מתוך הסיפור של נוער הגוש.
בליווי תמונות וסיפורים אישיים, הנוער מתחבר ליופי שהיה בגוש קטיף ולאמונה הגדולה בתקופות בטחוניות קשות. הוא נחשף לתקופת המאבק - בדגש לעוצמות שגילה הנוער ולפעילות שארגן, כואב את העקירה, החורבן והבחירה לקום, ומתפלל ומצפה לחזור הביתה, בבנין ירושלים.
בסוף ההרצאה מוקרן הסרט 'תכף נשוב', בו אני מופיעה כנערה, עם צילומים מהגוש והעקירה ועם דגש על פעילות נוער גוש קטיף. הסרט מעביר לצופים את העוצמות הגדולות שהיו בזמן ההוא ומעורר לאמונה בכוחו של נוער.
להזמנות ופרטים נוספים: אביטל רייכנר | 054-6672788 | plogadatit@gmail.com